בפינת הלשון האהובה עלי התייחס פעם אבשלום קור לפסוק הידוע, 'אל יתהלל חוגר כמפתח', כדוגמה לכוח הביטוי של העברית. אותו פסוק בן ארבע מלים, מתארך ל16 מלים בתרגום שלו לאנגלית. בדקתי, אמת ויציב. אבל הלכתי צעד הלאה ובדקתי את תרגום הפסוק לשתי שפות עתיקות, יוונית ולטינית, וכן את התרגום לאנגלית בגרסאות אחרות (שמא 16 מלים … המשך אל יתהלל חוגר כמפתח
למפות יש קסם מיוחד הנובע מהעומק ההיסטורי שהמשתקף בהן, כמו קוביית זמן שהוקפאה בשנה כך וכך, והיא מונחת לה על המדף לבחינתו של הסקרן. כמובן, לא כל מפה מסקרנת. רק אלה יש לך קשר רגשי אליהן. מפת אוסלו לא מעניינת אותי חוץ מאשר כשאני מחפש את מקום המלון שבו נלון בלילה. מפה מסקרנת מסענו מתחיל … המשך רחוב אנפורטה
זמן רב לא העליתי חומר חדש לאתר. היום, בשבוע הספר, נתקלתי בספר של האוניברסיטה הפתוחה: "חקר השפה: יסודות ויישומים" של נורית מלניק ואירנה בוטוויניק. למעשה, זהו טקסט אוניברסיטאי המשמש מבוא לבלשנות (או "לשונאות" כפי שזה מכונה בספר). כבר בהתחלה סקרן אותי הספר. כותרת המבוא שלו הייתה: הלשונאות היוונית-רומית – הדקדוק המסורתי. ידעתי, כפי שכולנו יודעים, … המשך "עם סגולה"
לא לדאוג. לא התחלתי להעביר את זמני בשקידה על דפי גמרא. ענייננו פה הוא לנסות ללמוד משהו על המפגש הזה שבין יהדות המשנה והתלמוד בארץ ישראל מצד אחד, והעולם היווני-רומי שבתוכו היא התנהלה. המפגש מעניין בגלל התהום התרבותית שבין שני העולמות – איך הושפענו איך השתנינו? השביל שנלך בו, מטה מטה במורד הזמן, לא יהיה … המשך באכסניה של רבי טרפון
כמו אבן בחומה צלבנית, או מטבע מהתקופה הפרסית, גם המילה היא בעצם שריד ארכאולוגי. דרך משמעותה ובאופן השימוש בה היא משמרת עדות אותנטית של חיים בזמנים עברו בהם הצטרפה לשפה המדוברת ועלינו היום. בחרתי כאן את סיפורן שלוש מילים, יותר, סימן וזוג. יותר מה יותר עברי מהמילה ׳יותר׳? כשלמדנו בקורס ביוונית על מילות השוואה נתקלנו … המשך יותר, סימן וזוג
רקע מהלכי המלחמה של בריטניה בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה היו נרחבים ביותר. לרשותו של גנרל אלנבי עמדו שלושה קורפוסים (XX, XXI והרכוב המדברי), בסך הכל כ10 אוגדות, שכללו כ100,000 חיילים. לטורקים היה בשיא הקרבות היה כמחצית מזה, גם כן מספר לא קטן. בתוך תנועות הצבא הנרחבות האלה נשזרות שתי פרשיות, סיפורם של שני קצינים … המשך וויבל, מסעי המלחמה בארץ-ישראל (4) – מעשה בשני Tommies
רקע בשני הפוסטים האחרונים אודות מסע המלחמה הבריטי בא"י העליתי בעיקר אנקדוטות המספרות על וויבל, על האנגלים בכלל ועל היחס שלהם לאוייב הראשי, התורכים. ניגש הפעם למהלכי המלחמה עצמם. אנו נמצאים בקיץ 1917. שני ניסיונות של הבריטים לכבוש את עזה נכשלו, אם כי בניסיון הראשון עזה למעשה נכבשה אלא שהמיפקדה לא זיהתה זאת והסיגה את … המשך וויבל, מסעי המלחמה בארץ-ישראל (3) – כיבוש עזה
איך לצפות מעשי התורכים הפיקוד של הצבא התורכי בא"י היה מעורב, חלקו גרמני (או אוסטרי) וחלקו תורכי, כאשר בראש הצבא עמד הגנרל (פרידריך פריהר) קְרֶס פון קרסנשטיין. את ההנהגה והפיקוד התורכי וויבל ממש לא העריך. לא ברור מדוע נכנסה תורכיה למלחמה ווויבל משער שהסיבה היא שהגרמנים הבטיחו להם כל מיני תופינים באיראן ובדרום רוסיה אם … המשך וויבל, מסעי המלחמה בארץ-ישראל (2)
ספרו של א.פ. וויבל ( Archibald Percival Wavell, 1st Earl), מסעי מלחמה בארץ ישראל (The Palestine Campaigns), מאפשר מבט מכלי ראשון לאירועים שהובילו לכיבוש הארץ ע"י הבריטים ב1917. מה שמעניין אולי יותר זה האופן שאיש צבא בריטי של תחילת המאה שעברה מתאר מסע מלחמה, עם פרטי פרטים של כל דיביזיה, הרגימנטים שלה ומפקדה, לעיתים קרובות … המשך וויבל, מסעי המלחמה בארץ-ישראל (1)
עם ולמרות כל העוולות שנעשו אז, עדיין, בעיני, מלחמת העצמאות, או מלחמת השחרור כפי שקראנו לה פעם, הייתה התקופה היפה בתולדות המדינה. מאותה ראייה של צ'רצ'יל כשאמר אחרי דנקירק, "אם בריטניה תשרוד עוד אלף שנים אנשים עדיין יאמרו 'הייתה זאת שעתם היפה ביותר'". הנחישות, הנחישות עשתה את זה. בהקשר שלנו, אחד הסיפורים המפעימים ביותר (כך!) … המשך בין נגבה לרוזן השבדי, או תרגיל בנחישות