פינת האטימולוגיה: מהמטבח היווני לעברית

רוטב בשר

לאור ההשפעה היוונית רומית רבת השנים על החיים בארץ ישראל  אין פלא שמילים יווניות ולטיניות חדרו לשפתינו בתקופת התלמוד. מעניין לשים לב לתחומי השפה בהם מופיעה ההשפעה היוונית ואלה בהם השפה הלטינית. בעוד שהלטינית מופיעה יותר בתחומים צבאיים (סנדל, טירון, סיכה, פיגיון, שלא לדבר על לגיונות) וגם מיסוי (ארנונה), היוונית נכנסת בכל שאר תחומי החיים.

דוגמה אופיינית לכך היא תחום הבישול . מה יותר יומיומי מזה? הנה שתי דוגמאות. אין לי מושג איך בישלו אבותינו בתקופת בית ראשון  ובתקופה הפרסית. כנראה שהבישול היה די בריא שכן הם לא השתמשו בטיגון! איך אנו יודעים זאת? פשוט, הפועל לטגן בא ישירות  מיוונית(τηγανίζω).

הדוגמה השנייה יותר משעשעת ולוקחת אותי לימי ילדותי בקיבוץ מרחביה. כאשר היו מגישים לנו גולש, לרוטב הבשר קראנו זוּם. מאז לא ניתקלתי במילה עד לפני כחודש, כשבשיעורי בית ביוונית מודרנית הופיע מתכון לרוטב אנשובי. נאמר שם שכדי שהאנשובי לא יתייבש צריך להוסיף לו זוּם. (ζουμί). איך הגיע הזוּם היווני לצלחת הגולש שלנו, לא היה לי מושג. חשבתי בהתחלה שהמילה הגיעה ליוונית ולעברית ממקור משותף, למשל תורכי, או אולי רוסי? כלום. בסוף, מחוסר ברירה זרקתי את השאלה לפורום העברית של תפוז והתשובה  לא אחרה לבוא. זוּם  איננה המצאה מקומית של קיבוץ מרחביה אלא מופיעה במלון אבן כשהמקור הוא תלמודי.
"ואוכלין פכסמין ופותין בתוך הזום של בשר״ (במדבר רבא ז). מעניין שאבן שושן לא ידע על המקור היווני ושיער שהמילה באה מ"זיהום".  אני יכול להתכבד, אם כן, בזיהוי הראשון של מקור המילה!

אז לפני שהיוונים באו לא טיגנו ולא שפכו רוטב בשר על תפוחי האדמה. תכל'ס, היה שווה להביא את היוונים הנה.


מחשבה אחת על “פינת האטימולוגיה: מהמטבח היווני לעברית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s