מה רוצים מעשו?

jacob-prays-for-protection.jpg!HD"קטונתי מכל החסדים"

זה התחיל בפיוט יפה ששמעתי לאחרונה, "קטונתי מכל החסדים". פיוט מקסים, כולו צניעות וקריאה לישועה. פתאום, המילים "הייתי לשני מחנות". מה הן עושות פה? מה הסיפור? חיש קל לאתר ממרא שפורש לפני מייד את המקור המקראי.  מסתבר משמדובר בפרשת יעקב ועשו, כאשר יעקב, שירד לארם במצוות אימו, ביראתה מנחת ידו של עשו, חוזר ופוגש את אחיו.

אחרי הרבה שנים, בבראשית ל"ב, יעקב חוזר מארם. שבט גדול, נשים וילדיהן, עבדים, גמלים ועזים, עם הכבודה הרבה, מכל טוב. הם מגיעים מכיוון עבר הירדן, דרך נחל יבוק, שיורד מאזור ג'רש, לעמק הירדן. בכל אותן שנים גם השבט של עשו גדל (בראשית ל"ו) וכך שכשיעקב מתקרב לארץ מודיעים לו הסיירים ששלח קדימה שעשו מחכה לו.

צריך להזכיר פה את הרקע. הסיבה שרבקה שולחת את יעקב לארם היא כי היא חוששת מנחת ידו של עשו. יעקב הרי רימה וגזל מעשו פעמיים, את הבכורה ( במחיר נזיד עדשים!) ואת הברכה. שני אירועים מאוד לא מחמיאים מבחינת יעקב. הונאה בסדר גודל תנ"כי. פעם אחת תוך הסתמכות על תמימותו של עשו ופעם שנייה על עיוורונו המתקדם של אבא יצחק. מאז, כפי שכתוב, שטם עשו את יעקב, ובצדק.

כאשר נודע ליעקב שעשו מחכה הוא מחלק את כל השבט לשני מחנות כדי שאם האחד יספה בעימות הצפוי, לפחות יישאר משהו. ואז הוא נושא את התפילה של "קטונתי מכל החסדים". אלא שהפיוט היפה של יונתן רזאל עוצר בדיוק לפני שיעקב מזכיר את הסיבה לתפילה. "הצילני נא, הצילני נא…. מיד אחי מיד עשו". מיד עשו, שמן הסתם מחכה לנקום ביעקב על כל העוול שעשה לו זה. לא מדובר על צדיק הדור המתפלל לאלוהים. ליעקב אין טענות לעשו. הוא יודע שמגיע לו "לחטוף". הוא רק מכין את מחנהו, מורה לעבדים שנשלחים לקדמת המחנה איך לפנות לעשו, וחוצה את המחנה לשניים ליתר ביטחון. מה שנשאר זה להתפלל לאלוהים שזה לא יגמר רע מדי.

בלילה, לפני העימות, יעקב עוד נפגש באיש מוזר ונאבק בו במשך כל הלילה, אבל זה סיפור אחר. הפינאלה מגיע בפרק הבא, ל"ג. יעקב מסדר את  שני המחנות כך שהתוך הרך, היקר ביותר, רחל ויוסף, בסוף.

את מה שקורה כעת, בפסוקים א' וג', צריך להביא כלשונו, "א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ;" …פה יעקב מסדר את השבט עם יוסף, מוגן, בסוף. "ג וְהוּא, עָבַר לִפְנֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיוד וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ."

אחרי כל מה  שיעקב עולל לו. אין מילים.

מלכות אדום הרשעה

צריך לכן לנסות ולהבין את היחס לעשו ביהדות. קיימת פה הרי צרימה מהדהדת בין עשו המקראי, התמים, לבין עשו המיתולוגי. ברור מהתחלה שיעקב ועשו, כיצחק וישמעאל לפניהם, מייצגים שני לאומים שנפרדים לארצותיהם והתרבויות השונות שלהם, יעקב/ישראל מצפון, עשו/אדום מדרום. אבל מדוע הטינה? זה שורש העניין. מה רוצים מעשו? עשו עצמו מוזכר רק באותו הקשר של סיפור הבכורה, הברכה והעימות שתיארתי. למעשה, לאורך בית ראשון יהודה היא שכובשת מדי פעם את אדום ולא להפך. ההסבר לטינה מופיע בתהילים קל"ז, "על נהרות בבל" וכו', ואח"כ, "זכור יהוה לבני אדום את יום ירושלים, האומרים ערו ערו עד היסוד בה ".

שוב ושוב מדגישים לנו שמדובר בעמים אחים, עם תרבות ושפה דומות מאוד, אבל עם היסטוריה משותפת בעייתית ביותר. מצד אחד, " זכור יהוה לבני אדום את יום ירושלים, האומרים ערו ערו (חישפו חישפו)  עד היסוד", מציין את שיתוף הפעולה של האדומים עם הכובשים הבבלים בחורבן ירושלים ובית המקדש הראשון. עובדיה, יחזקאל ונביאים אחרים של חורבן הבית תוקפים שוב ושוב את אדום על תפקידה בקטסטרופה הזאת. מצד שני, החשמונאים הרי גיירו אדומים בדרום יהודה ואפילו הורדוס המלך עצמו, ששיפץ/בנה את בית המקדש השני, היה אדומי במוצאו. יוספוס מספר גם שהאדומים שיתפו פעולה עם הקנאים בירושלים בימים שלפני חורבן בית שני.

לדעתי, הזיכרון של חורבן בית ראשון, כפי שנקבע ע"י יהדות בבל, זו שבדמותה נוצרנו כעם, הוא שקבע את מקומו השנוא של עשו ושל אדום. מכאן המרחק כבר היה קצר לקבוע את אדום כמלכות הרשע הרביעית בחזונות אחרית הימים של (דניאל, ברוך ועוד, חפשו "ארבע מלכויות" בגוגל). לא אדום הריאלית מדרום לחברון, אלא אדום מיתולוגית, המסמלת את הכובש, המדכא האולטימטיבי.

בין אדום ואיראן

עדיין, מה לעשו האדמוני, השעיר, התמים, המחבק את יעקב ולמלכות אדום הרשעה, המקוללת לעולמי עולמים? מדורי דורות, כעם מדוכא, חסר מולדת בטוחה ויציבה, היינו צריכים קוטב רשע מולנו אליו נשליך את כל תסכולינו והשפלתנו, מולו נתאחד בחימת אין אונים ונטיח בו חרפות וקללות נצחיות, ", אשרי יאחז וניפץ עולליך אל הסלע".  עמלק, מדיין, אדום, לכל אחת יש את המקום בתרבות החרפות שלנו. כמו המשלים כך מתחלפים הנמשלים, בבל, יוון, רומא, רומא הנוצרית, הישמעאלים והבריטים. ההמשך ידוע, שכן, גם אם יש לנו כבר מולדת יציבה, ולמרות שאנחנו הם המשעבדים היום, יש מי שיציג לפנינו את דמות אדום הרשע הנוכחי כדי שלא נשכח את תפקידנו בין האומות..

דרך אגב, עשו, איפה קבור ידידנו האדמוני? המסורת והאגדה מספרות שבמערת המכפלה, ביחד עם אבותיו/אבותינו (כולו, או רק הראש…)

 

 

 

 


2 מחשבות על “מה רוצים מעשו?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s