באכסניה של רבי טרפון

800px-PikiWiki_Israel_28396_Nabi_Musaלא לדאוג. לא התחלתי להעביר את זמני בשקידה על דפי גמרא. ענייננו פה הוא לנסות ללמוד משהו על המפגש הזה שבין יהדות המשנה והתלמוד בארץ ישראל מצד אחד, והעולם היווני-רומי שבתוכו היא התנהלה. המפגש מעניין בגלל התהום התרבותית שבין שני העולמות – איך הושפענו איך השתנינו?

השביל שנלך בו, מטה מטה במורד הזמן, לא יהיה מסומן בקליפות תפוזים אלא במילים. נקודת המוצא הבסיסית היא שמילה נוספת כאשר השפה חסרה במילה לבטא מושג שימושי. כשם שיבוא קורות ארזים מראה על חוסר בארזים בארץ ישראל כך גם "יבוא" של מילה כמו 'סנדל' מצביע אי יכולת לתאר את מנעלי החייל הרומאי.

נתחיל בסביבה החקלאית המוכרת. בספרו 'גינת בר' מראה מאיר שלו, אשף העברית המקראית, עד כמה התאנה הייתה חשובה ליהדות בית ראשון ושני באמצעות עושר הביטוי הקשור במושג הזה. "כל ילד ידע אז מהי פגה ומהי דבלה, מה ההבדל בין גרוגרת ובין צֶמֶל, ובין קציעה ובין נובלת" (עמ' 180).

נעבור מחקלאות למסחר. יהודי ארץ ישראל ישבו בעיקר באזורים החקלאיים שבגב ההר ובעמקים, וכן גם בשפלה שממערב לגב ההר. חוף הים לעומת זה, ככלל, לא היה שלנו. המסחר, בקנה מידה גדול, התנהל בערים הגדולות ובמיוחד באלה שלאורף החוף. ערים אלה היו ברובן ערים נכריות עם מיעוט יהודי, כמו בית שאן, קיסריה, ציפורי, עכו ואשקלון. השפה השלטת בערים אלו הייתה יוונית ויהודים שרצו להתערות בהן היו חייבים לדעת יוונית.

נחזור לרבי טרפון. ידוע שהיה איש עשיר ובעל נכסים קרקעיים רבים. נניח שרצה להפוך את אחד מבתיו למלון ולארח בו סוחרים שבאו ללוד, עיר מגוריו. העברית המקראית וכן הארמית לא סיפקו את המילה הנחוצה למושג המבוקש. היוונית, שהייתה נפוצה בשכבות האמידות, כמובן סיפקה את הסחורה – מסחר וכל הקשור בו היו השם האמצעי של התרבות היוונית. וכך אנו רואים את רבי טרפון ידידנו פותח אכסניה. מקור המילה הוא ξενιά (מבוטא קסֶניה), מונח ביוונית שמקורו במילה 'זר' (xenos)  והמקביל ל hospitality באנגלית. מדובר אם כן באירוח של זרים שבאים לעיר לרגל עסקיהם, מושג שתואם את מבנה ערי המדינה, היווניות, הפולייס, בהן בן עיר אחרת נחשב לזר. קשה לשער שמילה זו תצמח באופן טבעי בסביבה ההומוגנית, הכפרית בעיקרה, של הקהילה היהודית בא"י. גם לו היה רבי טרפון בוחר לפתוח מוסד אחר דומה, לאו דווקא לזרים, לא הייתה לא בעיה והוא היה מוצא את עצמו עם פונדק (מיוונית πανδοχείο, מבוטא פנדוחיו, שמשמעותו בית הארחה ציבורי).

נכנסנו אם כן לאכסניה וקיבלנו חדר עם מיטה ללון. נחמד. אבל הסוחר הזר מצפה לתנאים מינימליים כשהוא בא לאכסניה. האמת, חוץ ממיטה נקייה לא היו לנו מילים לבטא את הצרכים הבסיסיים של אירוח זרים. ישנו על מיטות קש ורחצנו בנחל הסמוך, אם ירד גשם. אבל באכסניה של רבי טרפון היית מקבל סדין אותו יבאנו מיוונית (σινδών, מבוטא סינדון). בכניסה לבית המרחץ הסמוך קיבלנו אלונטית, השם המשנאי למגבת (מ- λεντιων, מגבת ביוונית עתיקה). ושם קיבלנו גם צַפּון (מ-σαπων היווני, מבוטא סַפּון שבא מ- sapo הלטיני) שהיה השם המשנאי לסבון (המילה נשכחה וכשחזרה בעת המודרנית היא באה מה—savon הצרפתי).
ואיך נכנה את שאר האורחים הזרים שמתארחים איתנו באכסניה? אין לנו מילה לזה. אבל אין בעיה – נאמץ את hospes הלטיני ונקרא לכן לשאר האורחים אושפיזין.
אכסניות ופונדקים, אושפיזין ובעלי בתים עשירים. כל ההוויה הזאת שהופיעה לראשונה בארצנו החקלאית עם כניסת התרבות ההלניסטית לארץ ושינתה לעד את פניה. דרך אגב, איך נאמר עסקים? מה יותר יפה מלצטט מהמקורות – "כל שנותיו של רבי יוחנן בן זכאי מאה ועשרים שנה, ארבעים שנה עסק בפרקמטיה ארבעים שנה למד, ארבעים שנה לימד". (סנהדרין מא א).

 


2 מחשבות על “באכסניה של רבי טרפון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s