"עם סגולה"

זמן רב לא העליתי חומר חדש לאתר. היום, בשבוע הספר, נתקלתי בספר של האוניברסיטה הפתוחה: "חקר השפה: יסודות ויישומים" של נורית מלניק ואירנה בוטוויניק. למעשה, זהו טקסט אוניברסיטאי המשמש מבוא לבלשנות (או "לשונאות" כפי שזה מכונה בספר).

כבר בהתחלה סקרן אותי הספר. כותרת המבוא שלו הייתה: הלשונאות היוונית-רומית – הדקדוק המסורתי. ידעתי, כפי שכולנו יודעים, על הראשוניות, הקדמה, והיצירתיות היוצאת דופן של התרבות היוונית בכל הקשור לפילוסופיה, שירה, ספרות ואמנות. בנוסף, נתקלתי לפני מספר שנים בספר של לוקרטיוס הרומי, "על טבע היקום" (בתרגומו הנפלא של שלמה דיקמן), שמביא בלשון שירית את הפילוסופיה של אפיקורוס, היווני הרציונליסט שחי בין המאה ה-4 ל-3 לפנה"ס. פתאום אתה נחשף לתפיסות כל כך מתקדמות על הפיזיקה של טבע היקום, כמו גם על טבע האדם, תפיסות שהתרבות האנושית הגיעה אליהן רק במאה ה-19.

ואז אני נתקל בספר המבוא לבלשנות הנ"ל ומסתבר לך שגם פה, בכל הקשור למבנה השפה, הדקדוק, המושגים של נושא, פועל, תואר השם, ועוד ועוד, כל אלה הם חלק מענף הגרמאטיקה (grammatica) שפותח ביוון הקלאסית ואחר כך באלכסנדריה ההלניסטית.

מתי כל זה קורה? בין המאה ה-5 לפנה"ס למאה ה-2 לספירה, כשהשרביט מועבר מיוון הקלאסית, למזרח ההלניסטי, ולתרבות הרומית המוקדמת (אחר כך הכל דמם, עד לרנסנס כאלף שנה מאוחר יותר).

והשאלה שעולה בראשי: מה איתנו באותן שנים? איפה החלק שלנו, של התרבות היהודית? חכמי המשנה והתלמוד?  מה הוספנו בכל אחד מהתחומים האלה? מה אנחנו ידענו, בין המאה ה-5 לפנה"ס למאה ה-2 לספירה, על מבנה השפה העברית, או הארמית (שהייתה נפוצה יותר)? לא הרבה, אם בכלל. מה לנו ולחקר העולם שסביבנו. למעשה, התפיסות האפיקוראיות כל כך הפחידו את ההנהגה (הדתית) היהודית שאפיקורוס הפך להיות מושג, שם נרדף לכופר בעיקר שדינו להיות מוקצה מהחברה. עד כדי כך שהרמב"ם עצמו לא היה מודע לאישיותו של אפיקורוס וטען שהמילה אפיקורוס "… היא ארמית, עניינה מי שמפקיר ומבזה את התורה או לומדיה" (ראה בויקיפדיה).

לכן אחד הדברים שמפריע לי ביהדות הוא התפיסה של "עם סגולה", או העם הנבחר. ולא האספקט הגזעני הנרמז מכך שמפריע לי – זה נושא חבוט ופחות מעניין – אלא חוסר הצניעות וכפיות הטובה שהמושג הזה מגלם. מאיפה החוצפה להתהדר בתואר הזה של "עם סגולה"? איפה היינו היום בהבנת מבנה השפה העברית שלנו אלמלא הגרמאטיקה היוונית?

כל עוד היה מדובר בתרבות מקומית, פרובינציאלית, לא מודעת לידע האנושי שהצטבר בקרב האומות, ניחא. אבל מתישהו במאה השנייה והלאה, אחרי מאות שנים של חשיפה לתרבות היוונית-רומית, אפשר היה לצפות שנכיר הכך שאנו עם אחד בין האומות, עם הזכויות הרבות שלו בתחומים בהם עסקו חכמינו ז"ל.

רק רגע,  לא לקפוץ. ברור שהטעון הזה הוא חלקי ופשטני ביותר. הסיבות האמיתיות לתפיסת "אתה בחרתנו" היו קיומיות מבחינת העם היהודי – הצורך ההישרדותי לשמור על הייחודיות, על השוני, על הבידול, כדי לקיים תרבות כה שונה בתוך התרבות היוונית רומית השלטת (אחר כך, התרבות האירופית המודרנית), הכל כך מושכת.

כל זה אפשרי ומובן בקהילות חרדיות שממשיכות להסתגר בדלת אמותיהן. הנקודה היא שאיננו יכולים לראות את עצמנו כבני אדם משכילים, ליהנות מטובם של התרבות והמדע של מאות השנים האחרונות, ובו בזמן להחזיק בתפיסה הארכאית של "אתה בחרתנו", "עם סגולה".  זה מגוחך וזה פתטי.


2 מחשבות על “"עם סגולה"

  1. שלום יעקב, תמיד נעים לקרוא את דבריך מעל גלי האתר. השנה למדתי לראשונה את ספר הכוזרי. שאלותך דומות לשאלותיו של ״הכוזרי״ וה״חכם״ משיב לכל שאלותיו. אני דווקא יצאתי מחוזק שניתן גם לחיות את העולם הזה וגם להשתייך לעם סגולה. תמשיך לכתוב.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s