לא לדאוג. לא התחלתי להעביר את זמני בשקידה על דפי גמרא. ענייננו פה הוא לנסות ללמוד משהו על המפגש הזה שבין יהדות המשנה והתלמוד בארץ ישראל מצד אחד, והעולם היווני-רומי שבתוכו היא התנהלה. המפגש מעניין בגלל התהום התרבותית שבין שני העולמות – איך הושפענו איך השתנינו? השביל שנלך בו, מטה מטה במורד הזמן, לא יהיה … המשך באכסניה של רבי טרפון

כמו אבן בחומה צלבנית, או מטבע מהתקופה הפרסית, גם המילה היא בעצם שריד ארכאולוגי. דרך משמעותה ובאופן השימוש בה היא משמרת עדות אותנטית של חיים בזמנים עברו בהם הצטרפה לשפה המדוברת ועלינו היום.  בחרתי כאן את סיפורן שלוש מילים, יותר, סימן וזוג. יותר מה יותר עברי מהמילה ׳יותר׳?  כשלמדנו בקורס ביוונית על מילות השוואה נתקלנו … המשך יותר, סימן וזוג

לאור ההשפעה היוונית רומית רבת השנים על החיים בארץ ישראל  אין פלא שמילים יווניות ולטיניות חדרו לשפתינו בתקופת התלמוד. מעניין לשים לב לתחומי השפה בהם מופיעה ההשפעה היוונית ואלה בהם השפה הלטינית. בעוד שהלטינית מופיעה יותר בתחומים צבאיים (סנדל, טירון, סיכה, פיגיון, שלא לדבר על לגיונות) וגם מיסוי (ארנונה), היוונית נכנסת בכל שאר תחומי החיים. … המשך פינת האטימולוגיה: מהמטבח היווני לעברית

מה יותר עברי שורשי מהמילה ׳יותר׳?  מסתבר שלא בדיוק. כשלמדנו בקורס ביוונית על מילות השוואה נתקלנו פתאום בסיומת ׳-טרו׳, המציינת שמשהו הוא במובן מסויים יותר ממשנהו. למשל, πψιλότερο, ׳פסילוטרו׳, שמשמעו ׳גבוה יותר׳, בדומה ל 'er-'  באנגלית. הדמיון של הסיומת היוונית ל׳יותר׳ שלנו  סיקרן אותי. היתכן שהמקרא הסתדר כל הדרך בלי להזדקק למילות השוואה? אין קל … המשך פינת האטימולוגיה: יותר