לא לדאוג. לא התחלתי להעביר את זמני בשקידה על דפי גמרא. ענייננו פה הוא לנסות ללמוד משהו על המפגש הזה שבין יהדות המשנה והתלמוד בארץ ישראל מצד אחד, והעולם היווני-רומי שבתוכו היא התנהלה. המפגש מעניין בגלל התהום התרבותית שבין שני העולמות – איך הושפענו איך השתנינו? השביל שנלך בו, מטה מטה במורד הזמן, לא יהיה … המשך באכסניה של רבי טרפון

כמו אבן בחומה צלבנית, או מטבע מהתקופה הפרסית, גם המילה היא בעצם שריד ארכאולוגי. דרך משמעותה ובאופן השימוש בה היא משמרת עדות אותנטית של חיים בזמנים עברו בהם הצטרפה לשפה המדוברת ועלינו היום.  בחרתי כאן את סיפורן שלוש מילים, יותר, סימן וזוג. יותר מה יותר עברי מהמילה ׳יותר׳?  כשלמדנו בקורס ביוונית על מילות השוואה נתקלנו … המשך יותר, סימן וזוג

לאור ההשפעה היוונית רומית רבת השנים על החיים בארץ ישראל  אין פלא שמילים יווניות ולטיניות חדרו לשפתינו בתקופת התלמוד. מעניין לשים לב לתחומי השפה בהם מופיעה ההשפעה היוונית ואלה בהם השפה הלטינית. בעוד שהלטינית מופיעה יותר בתחומים צבאיים (סנדל, טירון, סיכה, פיגיון, שלא לדבר על לגיונות) וגם מיסוי (ארנונה), היוונית נכנסת בכל שאר תחומי החיים. … המשך פינת האטימולוגיה: מהמטבח היווני לעברית

אני מרבה להתייחס לתקופה היוונית רומית, או הרומית ביזנטית בארץ, או שילובים אחרים של אותן תקופות. על מה מדובר? התקופה היוונית (או ההלניסטית) בארץ מתחילה ב330 לפנה"ס עם כיבוש המזרח (והארץ) ע"י אלכסנדר מוקדון. התקופה היוונית נמשכת דרך התקופה החשמונאית (המרד מתחיל ב 167 לפנה"ס, הממלכה החשמונאית נוסדת ב140 לפנה"ס), עד כיבוש הארץ ע"י הגנרל … המשך התקופה היוונית רומית בא"י, או שיעור בצניעות